להוציא את הכרוב הסגול מהארון

סוגיית הצבע

הגיע הזמן שמישהו יעשה טובה לאנושות, יוציא את הכרוב החתיך הזה מהארון ויכריע בסוגיית הצבע שלו. 

החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ולבשר לכם שלאחר שבדקתי וחפרתי היטב, גיליתי שמדובר בכרוב שהצבע שלו הוא סגול. סגול, ולא אדום, כפי שרבים נוהגים לומר.  

לתבשיל שלפניכם יש רוטב יפיפה בצבע בורדו-סגול שהזכיר לי את הגוונים שצבעו את התלתלים שלי בעשורים קודמים.

המתכון

 במתכון הזה יש מעט מאד מרכיבים, וההכנה – הכי פשוטה שיכולה להיות.

המצרכים:

כרוב סגול בינוני/גדול

1/2 בקבוק יין אדום כלשהו

100 גרם רסק עגבניות (קופסא קטנה)

בצל גדול (לא הכרחי)

מלח, פלפל, כפית סוכר

אופן ההכנה:

חותכים את הבצל לחתיכות קטנות ומטגנים במעט שמן זית בסיר רחב.

חותכים את הכרוב לחתיכות קטנות ולאחר שהבצל מזהיב מוסיפים לסיר ומערבבים היטב.

לאחר כמה דקות מוסיפים רסק עגבניות, מלח, פלפל, כפית/כף סוכר ואת היין.

מערבבים היטב, מוסיפים כוס מים ומביאים לרתיחה.

סוגרים עם מכסה ומבשלים משהו כמו שעה כשכפתור עוצמת הלהבה הוא על המינימום, אבל בוחרים כפתור של אש בינונית, ולא הנמוכה ביותר.

הולך מצוין כתוספת לאורז או תפוחי אדמה.

 

התוספת שתופסת: ירקות בתנור לשבת קייצית

השבת הגיעה. בחוץ התפזר חום יולי-אוגוסט, רק בלי הלחות המרגיזה. החלטתי הפעם שלא לבשל משהו רציני וכבד משמעות (להלן: "תבשיל בשרי"), אלא להשתלט על השניצלונים והצ'יפס מהמקפיא, אותם אני מוכנה לאכול כמה פעמים בשבוע עד סוף ימיי, וזאת חרף אהבתי הגדולה לאוכל שיושב שעות ארוכות בתוך סירים ומתבשל בקצב של סיני (Sinai). ובכל זאת, הבטן דורשת איזה חתיכת ירק מבושל.

לפניכם מתכון פשוט פרי מוחי הקודח שהוכיח את עצמו היום כמוצלח במיוחד:

5 קישואים
4 אשכולות עגבניות שרי
3-4 קולורבי מקולפים (כן כן, קולורבי. שכנעו את עצמכם שיש לכם את הכוח להעיז)
3-4 בצל סגול
1 בצל לבן
5 שיני שום שלמות וקלופות
מיץ מרבע תפוז ו/או מיץ מחצי לימון
מלח גס, פלפל שחור ושמן זית

מחממים את התנור על המקסימום. בינתיים חותכים את הקישואים והקולורבי. בחור חכם ויפה עיניים (שלא היה שלי, אגב) לימד אותי פעם לחתוך את אותו הירק בכמה צורות בתוך תבשיל אחד "בשביל הגיוון". לכן את חלק מהקישואים והקולורבי חתכתי לפרוסות עבות ואת חלקם חציתי באמצע וכל חצי חתכתי לשניים.
את אשכולות העגבניות אפשר פשוט להניח בתוך התבנית כמו שהם, ובסיום הבישול להפריד את האשכולות מהעגבניות ולזרוק אותם לפח. יש ערך מוסף למראה האשכולות בזמן הבישול, האמינו לי.

את הבצלים חותכים לחתיכות גסות. מוסיפים את שיני השום. על כל התערובת מפזרים מלח גס ופלפל שחור, שמן זית, מיץ לימון ו/או מיץ תפוזים.
את הפטנט של הוספת מיץ התפוזים לירקות בתנור למדתי מחברה בת-ימית. אחותה הבשלנית רצתה להוסיף חמיצות לאנטיפסטי שהכינה לאורחים שלה. כיוון שחומץ בלסמי ירד מהפרק מטעמי כשרות היא הגתה בגאונותה הרבה את רעיון הוספת מיץ התפוזים, והשאר – היסטוריה. התפוז מוסיף לירקות מן מתיקות חמצמצה שאני מוצאת אותה מאד מועילה ומנחמת בימים חמים אלה.

מה שנשאר הוא להכניס את התבנית לתנור ולווסת את החום ל- 180 מעלות למשך כשעה/שעה וחצי, במהלכן אני נוהגת להציץ ולערבב פעמיים-שלוש. אפשר ואף מומלץ לאכול לצד שניצלונים וצ'יפס מהמקפיא.